מובאריכי ואח' נ' אלי בן עטר פארק הרכב בע"מ ואח'

פסק דין

התביעה, העובדות וטענות הצדדים

1.התובע, עו"ד במקצועו, עותר לחייב את הנתבעת, חברה פרטית לשיווק דלקים, ביתרת שכר טרחה שלא שולמה, המגיעה לו, לטענתו, בגין טיפולו בתביעה שהגיש עבורה נגד חברה אחרת. הואיל ושכר הטרחה של התובע נגזר מרווחים שאמורה הייתה הנתבעת להפיק מיחסיה העסקיים עם החברה האחרת, והואיל ומידע זה אודות הרווחים אינו ברשות התובע, הוא עותר למתן חשבונות בשלב הראשון כדי שיוכל להעמיד את סכום התביעה, בשלב השני, על הסך הנכון.

2.ביום 15/8/06 נחתם הסכם בין הנתבעת לחברת מ.ק.ע חברה להובלות בע"מ (להלן: "מ.ק.ע") לאספקת דלקים ל-5 שנים במסגרתו התחייבה מ.ק.ע לרכוש דלקים בכמויות ומחירים שהוסכמו. לפי הטענה, באוקטובר 2006 או בסמוך לכך הפסיקה מ.ק.ע לרכוש דלקים מהנתבעת והנתבעת פנתה לתובע לקבלת ייעוץ/הגשת תביעה נגד מ.ק.ע נוכח הפרת ההסכם.

3.ביום 10/12/06 נחתם בין התובע לנתבעת הסכם יצוג ושכר טרחה הנוגע ליצוגה של הנתבעת בתביעה משפטית שתוגש נגד מ.ק.ע.

בהסכם בין התובע לנתבעת נקבעו שתי חלופות לחישוב ותשלום שכ"ט עו"ד: לפי אופציה אחת יהיה התובע זכאי ל – 30% כולל מע"מ מהסכום שייקבע בפסק הדין. לפי האופציה השנייה, ישולם סכום השווה ל – 30% כולל מע"מ מתוך הרווח של הנתבעת מחברת מ.ק.ע במידה והאחרונה תחזור לרכוש דלקים מהנתבעת עד לתום ההסכם בין שתי החברות.

4.בהתאם, הגיש התובע ביום 21/1/07 תביעה בשמה של הנתבעת נגד מ.ק.ע בגין הפרת ההסכם בבית-משפט השלום בחיפה.

5.לאחר הגשת התביעה, חתמו הנתבעת ומ.ק.ע ביום 18/4/07 על הסכם פשרה בו התחייבה הנתבעת למחוק את התביעה נגד מ.ק.ע כנגד התחייבות מ.ק.ע להמשיך לרכוש מהנתבעת דלק באופן בלעדי ל-5 שנים בתנאי ההסכם מיום 15/8/06 בשינויים מסוימים (להלן: "הסכם הפשרה הראשון"). אחוז ההנחה שהעניקה הנתבעת למ.ק.ע ברכישת מוצרי הדלק הועמד בהסכם הפשרה הראשון על 2.15 ₪ לליטר (כולל מע"מ) וכן מחצית מהמרווח שתקבל הנתבעת מאת חברת הדלק.

6.מספר חודשים לאחר החתימה על הסכם הפשרה, במהלך ינואר 2008 ביקשה הנתבעת לבחון אפשרויות לשינויים בהסכם אספקת הדלקים למ.ק.ע שעניינם העיקרי היה העברת מ.ק.ע להסכם אספקה ישירות מול חברות הדלק (שיכונה להלן: "הסכם ירוק"). מטרת העברת הלקוחות להסכם ירוק היתה בעיקרה כדי להעביר את נטל הגבייה לחברת הדלק עצמה, דבר שהיה כרוך אף בשינוי מספר ימי האשראי לרעת הלקוח. בשל כדאיות המהלך לנתבעת, והרעה קטנה בתנאי האשראי ללקוחות, ניאותה הנתבעת להגדיל את ההנחה למ.ק.ע עבור רכישת מוצרי דלק. לטענת הנתבעת, מנהלי שתי החברות הסכימו ביניהם להגדיל את ההנחה ל-2.27 ₪ לליטר.

7.התובע שייצג את הנתבעת באותה עת, היה אמור לבוא בדברים עם מ.ק.ע על מנת לנסח את ההסכמה שבין המנהלים לכלל הסכם בכתב. בסופו של דבר נחתם הסכם בין הנתבעת למ.ק.ע. ביום 14/1/08 המעניק למ.ק.ע הנחה בשיעור 2.50 ₪ לליטר (להלן: "ההסכם המתקן").

8.לטענת הנתבעת, היה זה התובע שהודיע לה כי מ.ק.ע אינה מסכימה להנחה שסוכמה (2.27 ₪ לליטר) וכי היא עומדת על קבלת הנחה שלא תפחת מ-סך 2.40 ₪ לליטר. בהתאם נאלצה הנתבעת, כאמור, להכנס למו"מ מחודש עם מ.ק.ע שאליה הוכנס אף נציג חברות הדלק תוך שהתובע מאיץ בה להגדיל את ההנחה, באופן שנאלצה להסכים להנחה של 2.50 ₪ לליטר.

9.לימים הפרה מ.ק.ע. שוב את הסכם הפשרה וההסכם המתקן, והתובע הגיש תביעה נוספת בשם הנתבעת נגד מ.ק.ע באוקטובר 2009. לאחר הגשת התביעה, הושגה פשרה והצדדים חתמו ביום 2/5/10 על הסכם פשרה בו התחייבה מ.ק.ע להמשיך לרכוש דלק באופן בלעדי מהנתבעת. (להלן: "הסכם הפשרה השני").

10.הנתבעת טוענת כי רק עם החתימה על הסכם הפשרה השני התברר לה, להפתעתה, כי התובע שייצג אותה בכל ההליכים המשפטיים חתם ביום 11/1/08, שלושה ימים לפני החתימה על ההסכם המתקן, על הסכם עם מ.ק.ע בו הוסכם כי ככל שהתובע ישיג הנחה נוספת למ.ק.ע תשלם מ.ק.ע לתובע 30% מההפרש בין 2.27 ₪ (ההנחה אותה קיבלה מ.ק.ע בבמועד חתימת ההסכם), לבין 2.40 ₪ לליטר.

באופן זה פעל התובע, לטענת הנתבעת, תוך ניגוד עניינים מובהק, ניצול מעמדו והמידע שהיה בידיו והשיג לעצמו טובת הנאה כלכלית.

עם גילוי זה, הודיעה הנתבעת לתובע כי נוכח התנהלותו אין הוא זכאי לתשלום שכר טרחה כלשהו בכל הקשור למ.ק.ע. (חלופה המכתבים בענין זה בין הצדדים מיום 5/5/10 צורפה כנספח ג' לתצהירה).

במאמר מוסגר אציין כי אין מחלוקת שההנחה שבין 2.40 ל-2.50, היינו ה-10 אג' מיוחסות לחברת הדלק. טענת הנתבעת היא כי הפסדה הישיר כתוצאה מהתערבות התובע לטובת מ.ק.ע הוא למצער ההפרש בין 2.27 ל-2.40 היינו 13 אג' לליטר והמהלך שבאופן עקיף גרם להפסד הנוסף של 10 אג' כך שבסופו של דבר הרווח שנותר בידיה היה זעום ומגיע לאגורות בודדות לליטר).

11.הצדדים מסכימים כי בסך הכל ובמצטבר שילמה הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 59,967 ₪ (כולל מע"מ) בהתאם לכרטסת הנהח"ש של הנתבעת לפי הפירוט שלהלן: 21,000 ₪ ביום 16/10/08; 20,000 ₪ ביום 5/2/09; 8,367 ₪ ביום 17/11/09; 10,000 ₪ ביום 17/1/10.

12.התובע טוען כי הנתבעת מתחמקת מלשלם שכ"ט עו"ד ע"פ המוסכם ביניהם ואף מסרבת להעביר לו את המסמכים בדבר הרווחים על מנת שיוכל לגזור את השכר המגיע לו, ולכן עותר למתן חשבונות.

13.הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה בשל פעולת התובע בניגוד לאינטרס שלה, לטובת התעשרותו ביחד עם מ.ק.ע.

14.בתביעתה הנגדית עותרת הנתבעת/תובעת שכנגד לחייב את התובע/נתבע שכנגד כדלקמן: